בעלי עסקים ומחזיקי מקרקעין חבים בחובת זהירות מוגברת כלפי הלקוחות המבקרים בשטחם. אם נפגעתם כתוצאה ממכשול פיזי, רטיבות, או תחזוקה לקויה שלא טופלה בזמן - קיימת סבירות גבוהה כי העסק התרשל ועליו לפצות אתכם על מלוא הנזק שנגרם.
על פי פקודת הנזיקין והפסיקה בישראל, מי שמנהל עסק שמזמין אליו קהל לקוחות חב בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפיהם. החובה כוללת תחזוקה שוטפת ותקינה של הרצפה, המעברים, התאורה והמדרגות. בעל עסק אינו יכול לפטור עצמו מאחריות בטענה פשוטה של 'לא ראיתי' - מוטלת עליו האחריות האקטיבית לסרוק את שטחו ולאתר מפגעים בטרם יגרמו לנזק.
״הלקוח הממוצע מגיע לבית העסק כדי לרכוש מוצרים או לקבל שירות, ואינו אמור ללכת כשעיניו מושפלות לרצפה בחיפוש אחר מכשולים בלתי צפויים.״
בכדי לבסס תביעת נזיקין מוצלחת, יש צורך להוכיח שלושה אלמנטים מרכזיים: קיומו של מפגע לא סביר בשטח העסק, התרשלות מצד הנהלת המקום באי-מניעתו או אי-הסרתו של המפגע בתוך זמן סביר, וקשר סיבתי ישיר בין המפגע לבין פציעתכם. התיעוד הראשוני של הזירה הוא לעיתים קרובות ההבדל בין קבלת פיצוי מלא לדחיית התביעה.
לקוחה שהחליקה על שלולית מים בסופרמרקט עקב מקרר תקול שנטף מים במשך שעות. בית המשפט פסק כי הנהלת המקום התרשלה בצורה חמורה מאחר שלא גידרה את האזור, לא הציבה שלטי אזהרה ולא דאגה לניגוב מיידי של הרצפה. הלקוחה שסבלה משבר מורכב בזרוע פוצתה בסכום של למעלה מ-150,000 ש״ח.
מיד לאחר הפציעה, דרשו ממנהל החנות או הקניון למלא דו״ח אירוע מפורט וקבלו העתק חתום ממנו. כמו כן, צלמו מיד את המפגע עצמו ממספר זוויות שונות לפני שידאגו לנקות או לתקן אותו, ונסו לקבל פרטי קשר של לקוחות אחרים שהיו עדים לנפילתכם.
