פציעות בשירות – מה שקרה בשטח צריך להפוך לתביעה שניתן להוכיחה
נפצעתם באימון, בפעילות מבצעית או במילואים? התפתחה מחלה בעקבות השירות? אתם מתמודדים עם פגיעה נפשית בעקבות אירועים שחוויתם?
כדי לזכות בהכרה המבוקשת, נדרש להוכיח את הקשר בין הפגיעה לשירות, דבר שעלול להיות מאתגר. לפעמים חסר דו"ח פציעה או שהטיפול הרפואי הגיע בשלב מאוחר, לעיתים המחלה התפתחה לאורך זמן או שהפגיעה הנפשית התבררה רק אחרי שהשירות הסתיים. במצבים כאלה, מה שברור לכם מעבר לכל ספק עלול להפוך לקושי הראייתי המרכזי בדרך להכרה.
לכן נדרש להתחיל מהשטח: מה אירע ומה תועד, מי יכול לתמוך בכך, מה קרה מבחינה רפואית מאז – ואיך מחברים את כל אלה לתשתית שמוכיחה את התביעה.
אני עורך דין אלון מדנס, אלוף משנה במילואים. את כל שירותי הצבאי בסדיר ובמילואים העברתי כקצין קרבי. את ההתמודדות שלכם איני מכיר רק כחבר לנשק, אלא גם כנכה צה"ל שחווה מספר פציעות במהלך השירות. מוכרת לי הנטייה להמשיך במשימה, לא להתלונן ולדחות את הטיפול – ובעקבותיה הפער שעלול להיווצר בין מה שבאמת קרה בשירות לבין מה שנשאר מתועד בתיק.
חוויותיי האישיות כנכה צה"ל, היכרותי רבת השנים עם המערכת הצבאית והבנתי את ההיבטים המשפטיים של הליך ההכרה – כל אלה מאפשרים לי לסייע לכם בדרך למימוש זכויותיכם.
הדרך להכרה: שני שלבים ושלושה רכיבים
הליך ההכרה וקביעת הנכות מבוסס על שני שלבים: תחילה יש להוכיח את הפגיעה ואת הקשר בינה לבין השירות; רק לאחר ההכרה נקבעת דרגת הנכות שנגרמה מהפגיעה המוכרת.
בשלב הראשון קצין התגמולים מכריע האם הוכחה הפגיעה והאם מתקיים הקשר הנדרש בינה לבין השירות. רק אם הפגיעה הוכרה, עובר ההליך לוועדה הרפואית, לקביעת דרגת הנכות שנגרמה ממנה.
מכאן עולה משמעות מעשית חשובה: לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים"), אדם יכול לסבול מנכות רפואית קשה מאוד, אך אם לא יוכח הקשר הנדרש בינה לבין השירות – חומרתה בלבד לא תוביל להכרה.
דרגת הנכות שתיקבע בשלב השני היא שתשפיע על היקף הזכויות הנגזרות מההכרה. יודגש כי הוועדה אינה בוחנת את מצבו הרפואי הכולל של הנפגע, אלא את דרגת הנכות הנובעת מהפגיעה שהוכרה בלבד.
האם כל פגיעה בשירות מתבררת מול משרד הביטחון?
לא תמיד. עצם העובדה שמחלה התגלתה בתקופת השירות או שפגיעה אירעה כאשר אדם שירת כחייל אינה מספיקה כדי לקבוע שהתביעה תתברר מול משרד הביטחון.
המסלול תלוי בסוג השירות, בסוג הפגיעה ובנסיבות שבהן אירעה.
לגבי אנשי קבע, החוק מבחין בין "חבלת שירות" ו"מחלת שירות", כהגדרתן בחוק, לבין פגיעות אחרות שאירעו תוך כדי ועקב השירות. לכן, פגיעה של איש קבע עשויה להתברר דווקא כנפגע עבודה בביטוח הלאומי.
לדוגמה, איש קבע שנפגע במהלך פעילות מבצעית או באימון לשירות מבצעי יפנה ככלל למשרד הביטחון. לעומת זאת, איש קבע שהחליק ונפגע במהלך יום עבודה שגרתי בבסיס, בנסיבות שאינן ייחודיות לשירות הצבאי, עשוי להידרש לפנות דווקא לביטוח הלאומי.
במילים אחרות, לא המדים ולא עצם העובדה שהפגיעה אירעה בתוך בסיס צבאי קובעים לבדם לאן תוגש התביעה.
מנגד, בשירות חובה ובמילואים חלים הסדרים אחרים, ובנסיבות מסוימות עשויות להיות רלוונטיות גם פגיעות שאירעו בדרך לשירות או בחזרה ממנו.
לכן, לפני הגשת תביעה חשוב לברר: מה היה מעמדו של הנפגע בעת הפגיעה; מתי והיכן אירעה; האם מדובר בחבלה, במחלה או בהחמרת מחלה; מה היו נסיבות השירות; ומהו המסלול המשפטי הנכון לבחינת הפגיעה.
חשוב לדעת
בחירת המסלול אינה עניין טכני. אותה פגיעה עשויה להתברר לפי מערכת דינים שונה בהתאם למעמדו של הנפגע ולאופי השירות שבמסגרתו אירעה.
מחלה שהתפתחה במהלך השירות – השאלה מורכבת יותר
בניגוד לחבלה או לתאונה, כאשר מדובר במחלה שהתפתחה במהלך השירות, לעיתים קשה יותר להוכיח את הקשר שבין השירות להתפתחות המחלה.
לעיתים מדובר במחלה שהתפתחה לאורך זמן, בהחמרה של מצב רפואי קודם, בחשיפה לתנאי שירות מסוימים או בתהליך רפואי שהקשר שלו לשירות אינו נראה לעין ביום אחד. למשל, לוחם שנחשף לאורך שירותו שוב ושוב לירי, עלול לפתח בהדרגה פגיעה בשמיעה, מבלי שניתן להצביע בהכרח על אירוע יחיד שבו היא נגרמה. בדומה לכך, מחלה עשויה להתפתח בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים במהלך השירות.
לכן יש לבחון הן את תנאי השירות, החשיפות והעומסים הרלוונטיים והן את ההיסטוריה הרפואית, מועד הופעת התסמינים והתפתחות המחלה.
חשוב להבין
העובדה שמחלה אובחנה בזמן השירות אינה בהכרח מוכיחה שהשירות גרם לה, ומנגד גם העובדה שאין "אירוע פציעה" אחד אינה שוללת כשלעצמה אפשרות להכרה.
הפגיעה הוכרה, אבל המצב החמיר – או שנוצרה נכות נוספת?
קביעת דרגת נכות אינה מקפיאה את מצבו הרפואי של אדם. פגיעה מוכרת עשויה להחמיר עם השנים, ולעיתים עשויה להתפתח פגיעה נוספת כתוצאה ממנה. אלה שני מצבים שונים: החמרה של הנכות המוכרת לעומת נכות נוספת שנגרמה בעקבותיה.
כאשר הנכות המוכרת עצמה החמירה, ניתן בתנאים הקבועים בחוק לבקש בדיקה מחדש של דרגת הנכות.
מצב שונה הוא "נכות מוסבת" – מדובר בפגיעה נוספת שנגרמה כתוצאה מהנכות שכבר הוכרה, ולפי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל–1969, ניתן להכיר בה בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה.
ההבדל בין שני המצבים ניתן להמחשה בדוגמה פשוטה: לוחם שהוכר בשל פגיעה בשמיעה ונקבעה לו דרגת נכות, ובהמשך חלה ירידה נוספת בשמיעתו, יפנה למסלול החמרת מצב. לעומת זאת, חייל שהוכר בשל פגיעה בגבו, ובהמשך התפתחה אצלו מגבלה נוספת ברגל שלטענתו נגרמה כתוצאה מהפגיעה בגב, יפנה למסלול של "נכות מוסבת".
חשוב להבין
כאשר מצבו של נכה צה"ל משתנה, חשוב להבחין בין החמרה של הנכות שכבר הוכרה לבין פגיעה חדשה שנגרמה בעקבותיה – משום שמדובר בשני מסלולים שונים.
לא רק אחוזי הנכות קובעים אילו זכויות ניתן לממש
אגף השיקום מעניק לנכי צה"ל זכויות בתחומי הטיפול הרפואי והנפשי, תגמולים וסיוע כלכלי, שיקום מקצועי ותעסוקתי, לימודים, דיור, ניידות ורכב. אלא שלא כל זכות ניתנת לכל נכה באופן אוטומטי.
זכויות מסוימות תלויות בדרגת הנכות שנקבעה, ואחרות בסוג הפגיעה, בסעיפי הליקוי שהוכרו, במצבו הרפואי והתפקודי של הנכה ובתנאי הזכאות שנקבעו לכל זכות. לדוגמה, נכה צה"ל שאינו מסוגל לעבוד בתקופה מסוימת עקב טיפול רפואי בשל נכותו המוכרת, עשוי להיות זכאי לתגמול טיפול רפואי (תט"ר) בגין תקופת אי-הכושר.
כדי לדעת אילו זכויות עומדות לנכה, לא די לשאול כמה אחוזי נכות נקבעו לו. יש לבחון גם בגין אילו פגיעות וסעיפי ליקוי נקבעה נכותו ומהם תנאי הזכאות הרלוונטיים.
משרד עורך דין מדנס
מענה מקצועי לשאלותיכם
שאלות נפוצות
ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות המשפטיות הנפוצות ביותר בתחום פציעות בשירות.
נפגעתי במהלך גיבוש בהיותי מלש"ב – האם אני יכול להגיש תביעה למשרד הביטחון?
הפגיעה הנפשית התבררה רק לאחר השירות – האם עדיין ניתן להכיר בה?
לא מילאתי דו"ח פציעה בזמן אמת – איבדתי את האפשרות להכרה?
המשכתי לשרת אחרי הפציעה. זה מונע בעדי לתבוע בגין הפציעה?
לא. המשך השירות אינו שולל כשלעצמה את קיומה של הפגיעה, אך הוא עלול ליצור פער בתיעוד או בטיפול ולהקשות על הוכחתה.\nלהרחבה בעניין: פציעה בשירות – כשהתיעוד אינו מספר את כל הסיפור
הייתה לי בעיה רפואית עוד לפני השירות. האם זה שולל הכרה?
לא בהכרח. יש לבחון את המצב הרפואי שקדם לשירות ואת השינוי או ההחמרה שחלו במהלכו. אולם, כאשר המצב הקודם לא תועד או לא דווח, עלול להתעורר קושי ראייתי בהבחנה בין המצב הקודם לבין הפגיעה או ההחמרה שלגביהן מתבקשת ההכרה.
האם חייבים עורך דין כדי להגיש תביעה למשרד הביטחון?
לא בהכרח. ניתן להגיש בקשה להכרה גם ללא ייצוג משפטי, ואגף השיקום מפעיל את מרכז "בידיים טובות", המעניק ללא עלות סיוע והדרכה בתהליך. ייצוג משפטי עשוי להיות משמעותי במיוחד כאשר קיימת מחלוקת על הקשר לשירות, חסר תיעוד, קיים מצב רפואי קודם או נדרשת בחירה בין מסלולי תביעה שונים.
הוכרתי כנכה צה"ל – האם ייתכן שמגיעות לי זכויות גם מהביטוח הלאומי?
כן, במקרים מסוימים. הכרה כנכה צה"ל אינה שוללת כשלעצמה זכויות מהביטוח הלאומי, אך האפשרות לקבל זכויות במקביל והיחס ביניהן תלויים בסוג הזכויות, בפגיעה ובנסיבות המקרה.\nלהרחבה בעניין: נכויות וקצבאות בביטוח הלאומי – אחוזי הנכות הם רק ההתחלה
נפגעתם בשירות? אין סיבה להתמודד לבד עם תהליך ההכרה
הקושי לעבור מתפקידו של מגן החברה, למעמד של מי שזקוק עתה לעזרתה, מוכר לי היטב.
אם חליתם או נפגעתם בשירות ואתם מבקשים להבין מהו המסלול הנכון עבורכם, אני מזמין אתכם לפנות אליי ואשמח להילחם לצידכם למימוש זכויותיכם.