052-920-0206
תאונת עבודה אינה מסתיימת בהכרח בהגשת תביעה לביטוח הלאומי. בהתאם לנסיבות הפגיעה, עשויות לעמוד לכם זכויות לדמי פגיעה ולנכות מעבודה, ובמקרים המתאימים גם תביעה נגד מעסיק או צד שלישי, לצד זכויות מכוח קרן הפנסיה או פוליסות ביטוח פרטיות.
האתגר אינו רק לקבל הכרה בכך שנפגעתם בעבודה.
חשוב לזהות כבר בתחילת הדרך אילו מסלולים עומדים לרשותכם, כיצד הם משפיעים זה על זה ואיך נכון לנהל אותם כדי למצות את מלוא הזכויות בעקבות הפגיעה.
תאונת עבודה היא פגיעה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ובנסיבות הקבועות בחוק עשויה להיחשב כתאונת עבודה גם פגיעה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. לצד תאונה חד-פעמית, גם מחלות מקצוע ופגיעות מסוימות שהתפתחו בהדרגה עקב פעולות חוזרות ונשנות עשויות להיכנס בגדרי פגיעות עבודה.
אלא שההכרה באירוע כתאונת עבודה היא רק תחילת הדרך.
עובד שנפגע עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ובהמשך, אם נותרה נכות, למענק או לקצבת נכות מעבודה. אבל אם התאונה נגרמה בגלל מפגע בטיחותי, ציוד לקוי, שיטת עבודה מסוכנת או התרשלות של המעסיק או של גורם אחר – ייתכן שקיימת גם עילה לתביעת נזיקין.
במקרים נוספים עשויות לעמוד לנפגע זכויות גם מכוח קרן הפנסיה או פוליסות ביטוח פרטיות.
המוסד לביטוח לאומי בוחן זכאות מכוח חוק הביטוח הלאומי, ואילו בתביעת נזיקין יש להוכיח, ככלל, אחריות לנזק. אלה מסלולים שונים, שיכולים להתקיים במקביל ולהשפיע זה על זה.
משרד עורך דין מדנס
תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי היא אחד הכלים המשפטיים החשובים והעוצמתיים ביותר עבור שכירים ועצמאים שעברו תאונת עבודה. בעוד שהוועדה הרפואית קובעת את אחוז הנכות הבסיסי בהתאם לממצאים הקליניים היבשים, תקנה זו מאפשרת להגדיל את הנכות הרפואית המשוקללת בעד 50% נוספים.
מטרת העל של התקנה היא לגשר על הפער שבין המגבלה הפיזית לבין אובדן כושר ההשתכרות בפועל של בעלי מקצועות ייחודיים.
חשבו על טכנאי שיניים מיומן המסתמך על מוטוריקה עדינה ביותר, או על זמר מקצועי שנפגע במיתרי הקול.
פגיעה קלה עשויה להקנות להם 20% נכות רפואית בלבד לפי הספר היבש. עם זאת, פגיעה כזו מונעת מהם לחלוטין לחזור לעסוק במקצועם הייחודי שבו התמחו במשך שניםבאמצעות תהליך משפטי נכון המפעיל את תקנה 15, ניתן להגדיל את נכותם מ-20% ל-30%.
הגדלה כזו מהווה לעיתים קרובות את ההבדל הדרמטי שבין מענק חד-פעמי קטן לבין קצבה חודשית קבועה ומשמעותית לכל החיים.
שעות הזהב שלאחר תאונת עבודה הן קריטיות להצלחת התביעה שלך מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. פעל לפי שבעת השלבים המיידיים הבאים כדי להבטיח את זכויותיך המלאות:
עובדים רבים טועים לחשוב כי דיווח המעסיק לביטוח הלאומי מספיק כדי להבטיח את מלוא זכויותיהם, ומפספסים תביעות אישיות חשובות מול חברות הביטוח.
קבלת דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות אינה סוף פסוק. פגיעות רבות מותירות נכות צמיתה המזכה בפיצויים חד פעמיים או קצבאות חודשיות לכל החיים.
אי-דיוק בתיאור התאונה בפני הרופא המטפל או בטפסים ראשוניים עלול לשמש נגדכם ולגרום לדחיית התביעה על ידי חברות הביטוח בטענה לחוסר אמינות.
עובדים נמנעים מלדרוש את המגיע להם מחשש לפגיעה ביחסים או פיטורין. בפועל, רוב הפיצויים משולמים על ידי פוליסות ביטוח ולא ישירות מכיס המעסיק.
הזמן פועל לרעתכם. שיהוי ממושך עלול להוביל להתיישנות הזכות לתביעה, לאובדן ראיות קריטיות בשטח ולקושי להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לנזק.
ללא תיעוד רציף ומסודר של כל הטיפולים, התלונות והבדיקות שעברתם, יהיה קשה מאוד להוכיח את חומרת הפגיעה ואת השפעתה האמיתית על כושר עבודתכם.
חברות הביטוח והמוסדות הגדולים מיומנים בצמצום פיצויים ככל הניתן. פנייה אליהם ללא ליווי של עורך דין מומחה לתאונות עבודה מציבה אתכם בעמדת נחיתות משמעותית ומקטינה דרמטית את סיכויי ההצלחה שלכם.
ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות המשפטיות הנפוצות ביותר בתחום תאונות העבודה ומימוש הזכויות מול הביטוח הלאומי והמעסיק.
נניח שטכנאי, נגר או מתקין נפגע בידו ונקבעה לו נכות רפואית לצמיתות. אחוזי הנכות הרפואית לבדם אינם מספרים בהכרח את מלוא הסיפור. אותה פגיעה יכולה להיות כמעט חסרת משמעות לעובד אחד – ולשנות את מסלול חייו המקצועיים של אחר. כך למשל, פגיעה קלה במיתרי הקול עשויה כמעט ולא להשפיע, אם בכלל, על כושר השתכרותו של אינסטלטור, בעוד שלזמר הדבר עלול לסמן את סוף קריירת השירה שלו.בדיוק לשם כך קיימת, בין היתר, תקנה 15.
כאשר הנכות מונעת מהנפגע לחזור לעבודתו או לעיסוקו, וגרמה לירידה קבועה ומשמעותית בהכנסתו, ניתן בתנאים המתאימים להגדיל את דרגת הנכות לצמיתות עד מחצית מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה.
דוגמה מעשית
עובד כפיים שנפגע ברגלו ונקבעו לו 20% נכות לצמיתות, אך בעקבות הפגיעה אינו מסוגל עוד לחזור לעבודתו והכנסתו נפגעה באופן משמעותי, עשוי בתנאים המתאימים להיות זכאי להפעלת תקנה 15.
במקרה כזה ניתן להגדיל את דרגת הנכות שנקבעה לו עד מחצית – כלומר, בדוגמה זו מ-20% ועד ל-30%.המשמעות הכלכלית עשויה להיות ניכרת: הגדלה מ־20% ל־30% משמעה הגדלה של 50% בדרגת הנכות המזכה בקצבה.
בהתאם לשכרו של הנפגע ולמשך תקופת הזכאות, הפער המצטבר לאורך השנים עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.
נניח שטכנאי, נגר או מתקין נפגע בידו ונקבעה לו נכות רפואית לצמיתות. אחוזי הנכות הרפואית לבדם אינם מספרים בהכרח את מלוא הסיפור. אותה פגיעה יכולה להיות כמעט חסרת משמעות לעובד אחד – ולשנות את מסלול חייו המקצועיים של אחר. כך למשל, פגיעה קלה במיתרי הקול עשויה כמעט ולא להשפיע, אם בכלל, על כושר השתכרותו של אינסטלטור, בעוד שלזמר הדבר עלול לסמן את סוף קריירת השירה שלו.בדיוק לשם כך קיימת, בין היתר, תקנה 15. כאשר הנכות מונעת מהנפגע לחזור לעבודתו או לעיסוקו, וגרמה לירידה קבועה ומשמעותית בהכנסתו, ניתן בתנאים המתאימים להגדיל את דרגת הנכות לצמיתות עד מחצית מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה.
דוגמה מעשית
עובד כפיים שנפגע ברגלו ונקבעו לו 20% נכות לצמיתות, אך בעקבות הפגיעה אינו מסוגל עוד לחזור לעבודתו והכנסתו נפגעה באופן משמעותי, עשוי בתנאים המתאימים להיות זכאי להפעלת תקנה 15.
במקרה כזה ניתן להגדיל את דרגת הנכות שנקבעה לו עד מחצית – כלומר, בדוגמה זו מ-20% ועד ל-30%.המשמעות הכלכלית עשויה להיות ניכרת: הגדלה מ־20% ל־30% משמעה הגדלה של 50% בדרגת הנכות המזכה בקצבה.
בהתאם לשכרו של הנפגע ולמשך תקופת הזכאות, הפער המצטבר לאורך השנים עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.
לחשוב שהמעסיק דיווח, אז הכול מטופל
דיווח למעסיק אינו מחליף את מימוש הזכויות מול הביטוח הלאומי ואת בדיקת יתר המסלולים.
להסתפק בדמי הפגיעה
דמי הפגיעה עוסקים בתקופת אי-הכושר הראשונית. אם נותרה נכות, זה עשוי להיות רק השלב הראשון.
לתת גרסאות שונות לאותה תאונה
"נתקלתי במכונה ונפלתי", "החלקתי על כתם שמן" או "איני זוכר כיצד זה קרה" הינם תיאורים שונים לנסיבותיו של אותו אירוע. אי-דיוקים בין הדיווח למעסיק, המסמך הרפואי וטופסי הביטוח הלאומי עלולים ליצור בהמשך קושי ראייתי ולסדוק את אמינותה של התביעה.
לחשוש שתביעה לביטוח הלאומי היא תביעה נגד המעסיק
עובדים רבים נמנעים ממימוש זכויותיהם מחשש שהדבר יפגע במעסיק ומכאן ביחסים עמו.
תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה מוגשת לביטוח הלאומי ואינה כשלעצמה תביעת נזיקין נגד המעסיק.
השאלה אם קיימת בנוסף עילת תביעה נגד המעסיק בשל התרשלות היא שאלה נפרדת, שיש לבחון בהתאם לנסיבות התאונה.
לחשוב שאם הביטוח הלאומי הכיר – אין עוד את מי לתבוע
הכרה אינה שוללת בהכרח תביעה נגד מי שאחראי ברשלנות לתאונה.
להתמקד רק בפציעה ולא במקצוע
בתאונת עבודה, השאלה מה אתם עושים למחייתכם יכולה להיות קריטית. פגיעה באצבע של פסנתרן, ביד של חשמלאי או בברך של מתקין אינה נבחנת רק לפי האבחנה הרפואית.
לחשוב שאם קיבלתי שכר באמצעות ימי מחלה – איני זכאי לדמי פגיעה
העובדה שבתקופת אי-הכושר המשכתם לקבל שכר מלא משום שנוצלו ימי מחלה אינה שוללת כשלעצמה את הזכאות לדמי פגיעה. ככל שמתקיימים תנאי הזכאות, דמי הפגיעה נועדו לכסות את תקופת אי-הכושר עקב הפגיעה בעבודה, והימים שבעדם משולמים דמי פגיעה אינם אמורים להיגרע ממכסת ימי המחלה שלכם.
קבלו טיפול רפואי בהתאם למצבכם וציינו שמדובר בפגיעה בעבודה תוך תיאור מדויק של נסיבותיה.דווחו למעסיק על התאונה ודאגו שנסיבות האירוע יתועדו בצורה מדויקת.שכיר שנפגע נדרש בדרך כלל לקבל מהמעסיק טופס בל/250 לצורך ההפניה לטיפול רפואי; לעצמאי קיים טופס בל/283.צלמו את מקום התאונה, הציוד או המפגע לפני שהם משתנים או מתוקנים, ככל שהדבר אפשרי ובטוח.שמרו פרטי עדים, בדקו אם היו מצלמות שתיעדו את האירוע, ואספו דוחות בטיחות, התכתבויות וכל מסמך הנוגע לאירוע.שמרו מסמכים רפואיים, אישורי אי-כושר, תלושי שכר וקבלות בגין הוצאות שהיו לכם עקב התאונה.אל תניחו שמימוש זכויותיכם מסתיים בקבלת דמי פגיעה. אם נותרה מגבלה בעקבות הפגיעה, יש לבחון בנוסף הגשת תביעה לנכות מעבודה – גם אם חזרתם לעבוד.
לא בהכרח. טופס בל/250 נועד להפנות עובד שכיר לקבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה, והוא אמור להינתן על ידי המעסיק. אולם סירוב של המעסיק לשתף פעולה אינו מקנה לו את הסמכות להכריע אם האירוע יוכר כתאונת עבודה, שכן ההחלטה בעניין זה היא של הביטוח הלאומי. כאשר המעסיק מסרב לחתום או חולק על נסיבות התאונה, חשוב לתעד את הפנייה אליו ולפעול להגשת התביעה לביטוח הלאומי תוך ציון המחלוקת והצגת הראיות לנסיבות הפגיעה.
כן. חזרה לעבודה אינה שוללת כשלעצמה אפשרות להגיש תביעה לנכות מעבודה אם נותרה נכות עקב הפגיעה.
לא בהכרח. לעניין הזכויות בביטוח הלאומי, עצם העובדה שגם העובד תרם להתרחשות התאונה אינה הופכת אוטומטית את האירוע לבלתי מוכר. בתביעת נזיקין, לעומת זאת, התנהגות הנפגע עשויה במקרים המתאימים להביא לקביעת אשם תורם ולהפחתת הפיצוי.
בהחלט כן. פגיעות מסוימות עשויות להיות מוכרות כמחלת מקצוע או מכוח תורת המיקרוטראומה. כאן חשוב במיוחד להבין את סוג העבודה, הפעולות שבוצעו לאורך השנים, תדירותן, החשיפות והקשר הרפואי בינן לבין הפגיעה.
במקרים שבהם משולמים תגמולי ביטוח לאומי בגין אותה פגיעה ובמקביל מתנהלת תביעת נזיקין, עשויה להתעורר שאלת ניכוי התגמולים מהפיצוי. לכן לא נכון להסתכל על כל מסלול בנפרד, אלא חשוב להבין את התמונה המשפטית הכוללת בטרם מגבשים אסטרטגיה לניהול התיק.
קבלו טיפול רפואי בהתאם למצבכם וציינו שמדובר בפגיעה בעבודה תוך תיאור מדויק של נסיבותיה.
דווחו למעסיק על התאונה ודאגו שנסיבות האירוע יתועדו בצורה מדויקת.שכיר שנפגע נדרש בדרך כלל לקבל מהמעסיק טופס בל/250 לצורך ההפניה לטיפול רפואי; לעצמאי קיים טופס בל/283.
צלמו את מקום התאונה, הציוד או המפגע לפני שהם משתנים או מתוקנים, ככל שהדבר אפשרי ובטוח.שמרו פרטי עדים, בדקו אם היו מצלמות שתיעדו את האירוע, ואספו דוחות בטיחות, התכתבויות וכל מסמך הנוגע לאירוע.שמרו מסמכים רפואיים, אישורי אי-כושר, תלושי שכר וקבלות בגין הוצאות שהיו לכם עקב התאונה.
אל תניחו שמימוש זכויותיכם מסתיים בקבלת דמי פגיעה.
אם נותרה מגבלה בעקבות הפגיעה, יש לבחון בנוסף הגשת תביעה לנכות מעבודה – גם אם חזרתם לעבוד.
1.לחשוב שהמעסיק דיווח, אז הכול מטופל
דיווח למעסיק אינו מחליף את מימוש הזכויות מול הביטוח הלאומי ואת בדיקת יתר המסלולים.
2. להסתפק בדמי הפגיעה
דמי הפגיעה עוסקים בתקופת אי-הכושר הראשונית. אם נותרה נכות, זה עשוי להיות רק השלב הראשון.
3.לתת גרסאות שונות לאותה תאונה
"נתקלתי במכונה ונפלתי", "החלקתי על כתם שמן" או "איני זוכר כיצד זה קרה" הינם תיאורים שונים לנסיבותיו של אותו אירוע. אי-דיוקים בין הדיווח למעסיק, המסמך הרפואי וטופסי הביטוח הלאומי עלולים ליצור בהמשך קושי ראייתי ולסדוק את אמינותה של התביעה.
4.לחשוש שתביעה לביטוח הלאומי היא תביעה נגד המעסיק
עובדים רבים נמנעים ממימוש זכויותיהם מחשש שהדבר יפגע במעסיק ומכאן ביחסים עמו. תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה מוגשת לביטוח הלאומי ואינה כשלעצמה תביעת נזיקין נגד המעסיק. השאלה אם קיימת בנוסף עילת תביעה נגד המעסיק בשל התרשלות היא שאלה נפרדת, שיש לבחון בהתאם לנסיבות התאונה.
5.לחשוב שאם הביטוח הלאומי הכיר – אין עוד את מי לתבוע
הכרה אינה שוללת בהכרח תביעה נגד מי שאחראי ברשלנות לתאונה.
6.להתמקד רק בפציעה ולא במקצוע
בתאונת עבודה, השאלה מה אתם עושים למחייתכם יכולה להיות קריטית. פגיעה באצבע של פסנתרן, ביד של חשמלאי או בברך של מתקין אינה נבחנת רק לפי האבחנה הרפואית.
7.לחשוב שאם קיבלתי שכר באמצעות ימי מחלה – איני זכאי לדמי פגיעה
העובדה שבתקופת אי-הכושר המשכתם לקבל שכר מלא משום שנוצלו ימי מחלה אינה שוללת כשלעצמה את הזכאות לדמי פגיעה. ככל שמתקיימים תנאי הזכאות, דמי הפגיעה נועדו לכסות את תקופת אי-הכושר עקב הפגיעה בעבודה, והימים שבעדם משולמים דמי פגיעה אינם אמורים להיגרע ממכסת ימי המחלה שלכם.
כן. זכויות נפגעי עבודה בביטוח הלאומי אינן תלויות בהכרח בהוכחת רשלנות מצד המעסיק. לעומת זאת, כדי לקבל פיצוי בתביעת נזיקין נגד המעסיק או גורם אחר, יהיה בדרך כלל צורך לבסס אחריות משפטית לנזק.
ייתכן בהחלט. החוק מכיר, בתנאים מסוימים, גם בתאונה בדרך לעבודה או ממנה. עם זאת, הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת עשויות לשנות את התוצאה, בכפוף לחריגים הקובעים בחוק. למשל, אם בדרך לעבודה אדם נוסע לתפילת שחרית בבית הכנסת ואז נפגע בתאונת דרכים, הדבר עשוי להיחשב תאונת עבודה. מנגד, אם בדרך לעבודה החליט לעצור בבית קפה ולפגוש חבר ואז נפגע בתאונת דרכים, הדבר, ככלל, לא ייחשב כתאונת עבודה.
זו דוגמה מצוינת למקרה שבו שני עולמות נפגשים: התאונה עשויה להיות גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה. לכן עשויות לקום זכויות מכוח ביטוח החובה ובמקביל מול הביטוח הלאומי, ויש משמעות לאופן שבו מנהלים ומתזמנים את שני המסלולים.
חשוב להבחין בין תביעה לביטוח הלאומי לבין תביעת נזיקין נגד המעסיק. תביעה להכרה בתאונת עבודה ולמימוש הזכויות בביטוח הלאומי אינה טענה שהמעסיק התרשל ואינה, כשלעצמה, תביעת פיצויים נגדו. עם זאת, להכרה ולתשלום דמי פגיעה עשויות להיות במקרים מסוימים השלכות גם על המעסיק.
לכן אין צורך להציג בפני המעסיק את הפנייה לביטוח הלאומי כהליך נגדו, אך גם לא נכון להבטיח שלא תהיה לה כל השלכה עליו.
השאלה אם קיימת בנוסף עילת תביעת נזיקין נגד המעסיק היא שאלה נפרדת, הנבחנת לפי נסיבות התאונה. במצב כזה, ייעוץ משפטי מוקדם יכול לסייע גם בהבנת ההשלכות של הפנייה לביטוח הלאומי וגם, במקרים המתאימים, בהבהרת הדברים למעסיק כאשר אין כוונה לנהל נגדו תביעת נזיקין.
לא בהכרח. טופס בל/250 נועד להפנות עובד שכיר לקבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה, והוא אמור להינתן על ידי המעסיק. אולם סירוב של המעסיק לשתף פעולה אינו מקנה לו את הסמכות להכריע אם האירוע יוכר כתאונת עבודה, שכן ההחלטה בעניין זה היא של הביטוח הלאומי.
כאשר המעסיק מסרב לחתום או חולק על נסיבות התאונה, חשוב לתעד את הפנייה אליו ולפעול להגשת התביעה לביטוח הלאומי תוך ציון המחלוקת והצגת הראיות לנסיבות הפגיעה.
כן. חזרה לעבודה אינה שוללת כשלעצמה אפשרות להגיש תביעה לנכות מעבודה אם נותרה נכות עקב הפגיעה.
לא בהכרח. לעניין הזכויות בביטוח הלאומי, עצם העובדה שגם העובד תרם להתרחשות התאונה אינה הופכת אוטומטית את האירוע לבלתי מוכר. בתביעת נזיקין, לעומת זאת, התנהגות הנפגע עשויה במקרים המתאימים להביא לקביעת אשם תורם ולהפחתת הפיצוי.
בהחלט כן. פגיעות מסוימות עשויות להיות מוכרות כמחלת מקצוע או מכוח תורת המיקרוטראומה. כאן חשוב במיוחד להבין את סוג העבודה, הפעולות שבוצעו לאורך השנים, תדירותן, החשיפות והקשר הרפואי בינן לבין הפגיעה.
במקרים שבהם משולמים תגמולי ביטוח לאומי בגין אותה פגיעה ובמקביל מתנהלת תביעת נזיקין, עשויה להתעורר שאלת ניכוי התגמולים מהפיצוי. לכן לא נכון להסתכל על כל מסלול בנפרד, אלא חשוב להבין את התמונה המשפטית הכוללת בטרם מגבשים אסטרטגיה לניהול התיק.
מה חשוב לעשות כדי לשמור על הזכויות מול משרד הביטחון?
כיצד מוכיחים את הקשר לשירות?
מה קורה כשאין מסמך מזמן אמת?
תאונת עבודה יכולה להקים זכויות מול מספר גורמים במקביל. הביטוח הלאומי הוא לעיתים רק נקודת ההתחלה. אך ייתכן שקיימת גם עילת תביעה נגד המעסיק או צד שלישי, לצד זכויות מקרן הפנסיה או מביטוחים פרטיים. החמצת אחד המסלולים הללו, או ניהול לא נכון של הקשר ביניהם, עלולים להשפיע על הפיצוי שתקבלו בסופו של דבר.
כשאני מקבל תיק תאונת עבודה, חשוב לי להבין את התמונה כולה – כיצד אירעה הפגיעה, מהן השלכותיה הרפואיות והתפקודיות, אילו זכויות עומדות לנפגע ומול אילו גורמים נכון לפעול.
המטרה היא לא להגיש עוד תביעה, אלא לוודא שלא מוותרים על זכויות שמגיעות לכם.