תאונות דרכים – הצעדים הראשונים עשויים להשפיע על הפיצוי שתקבלו

תאונת דרכים יכולה להתרחש ברגע, אולם השלכותיה עלולות ללוותכם זמן רב. לצד ההתמודדות עם הפגיעה עצמה, מתעוררות שאלות שלא תמיד ברור כיצד להשיב עליהן: את מי תובעים? האם יש חשיבות לשאלת האשם? מה קורה אם הכאב מופיע רק למחרת? ומה אם התאונה אירעה בדרך לעבודה, בפגע וברח או כשאין ביטוח חובה?

תחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא תחום משפטי ייחודי, המבוסס על חקיקה וכללים שונים מתביעות נזקי גוף אחרות. דווקא משום כך, דברים שנראים אינטואיטיביים – כמו מי אשם בתאונה, את מי תובעים ומה צריך להוכיח – עשויים לקבל בו תשובה שונה לחלוטין. 

"פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) – הדבר הראשון שחשוב לדעת


בכל הנוגע לנזקי גוף, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן – חוק הפלת"ד) מבוסס ככלל על עיקרון של אחריות מוחלטת. כלומר, אין צורך שהצד השני אשם בתאונה כדי להיות זכאים לפיצוי, וגם הנהג שגרם לתאונה עשוי להיות זכאי לפיצוי.

אולם, לא כל אירוע הקשור לרכב הוא בהכרח "תאונת דרכים" מבחינה משפטית, ולא בכל מקרה ברור מיד מי הגורם שאמור לפצות. החוק מתייחס גם למצבים שאינם דווקא התנגשות בין שתי מכוניות. למשל, בנסיבות המתאימות, כניסה לרכב וירידה ממנו, טיפול דרך, הידרדרות או התהפכות של רכב ומקרים נוספים, ייחשבו גם הם לתאונות דרכים. 

לכן, בטרם נבחן את סוגיית הפיצויים, יש לבדוק האם האירוע נחשב לתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, מה היה מעמדכם בזמן התאונה ומול מי נכון לפעול.

נהג משוחח בטלפון ליד רכב שנפגע בתאונת דרכים

מי מפצה אתכם?


כאשר מדובר בנזקי גוף, הפיצוי לפי חוק הפלת"ד משולם מכוח ביטוח החובה הרלוונטי – ולא מהביטוח המקיף.

  • נהג שנפגע  – תביעת נזקי הגוף היא מול מבטחת החובה של הרכב שבו נהג.

  • נוסע שנפגע  – מול מבטחת החובה של הרכב שבו נסע.

  • הולך רגל שנפגע  – מול מבטחת החובה של הרכב שפגע בו.

  • פגע וברח –  במקרים המתאימים ניתן לתבוע את "קרנית" –  הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

  • רכב ללא ביטוח חובה –  התשובה כבר תלויה במעמדו של הנפגע ובנסיבות המקרה. נוסע או הולך רגל עשויים במקרים המתאימים להיות זכאים לפיצוי מקרנית, בעוד שנהג שנסע ביודעין ללא ביטוח חובה עלול למצוא את עצמו ללא כיסוי ביטוחי. 

  • תאונת דרכים במהלך העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה – עשויה להקים במקביל גם זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, ולעיתים גם מול קרן הפנסיה ואף מביטוחים פרטיים שברשות הנפגע.

לפעמים פרט שנראה לכם שולי משנה את המסלול המשפטי כולו.

משרד עורך דין מדנס

איך אני מנהל תיק תאונת דרכים?

מגבש תמונת מצב מלאה בנוגע לאירוע
מי נהג? באיזה רכב? מי נפגע? האם היה ביטוח חובה? האם היו כלי רכב נוספים? האם מדובר בתאונת פגע וברח? האם התאונה הייתה במסגרת העבודה או בדרך אליה או ממנה?
מגבש את תמונת המצב הרפואית
הפיצוי אינו נגזר רק מעצם העובדה שהתרחשה תאונה, אלא כמובן מהנזק שנגרם בעקבותיה. לכן חשוב לבחון את התיעוד הרפואי, הפגיעות שהתגלו, רצף הטיפול, המגבלות שנותרו וההשפעה שלהן על חיי היום-יום וכושר העבודה של הנפגע.
ממפה את כל הזכויות
מלבד בחינת ביטוח החובה, אבדוק האם מדובר גם בתאונת עבודה, האם קיימות זכויות בביטוח הלאומי, בקרן הפנסיה או בפוליסות פרטיות, ומהם יחסי הגומלין בין כל המסלולים.
מעריך את מלוא הנזק
מלבד הוצאות אשפוז והוצאות אחרות שנגרמו לכם בעקבות התאונה, אבחן הפסדי שכר שכבר נגרמו, פגיעה אפשרית בכושר ההשתכרות העתידי, צורך בעזרה, פגיעה בתפקוד, כאב וסבל והשלכות ארוכות טווח נוספות.
מנהל את התביעה
לאחר התגבשות התמונה המלאה, אעריך את התביעה וסיכוייה, ואנהל משא ומתן מול חברת הביטוח, ובהעדר הסכמות, אמשיך לנהל את ההליך בבית המשפט.

שאיפתי היא לבחור בכל שלב בדרך שמשרתת באופן מיטבי את האינטרסים של הנפגע.

אילו פיצויים אפשר לקבל לאחר תאונת דרכים?

אין "מחירון" אחד לתאונת דרכים. שני אנשים יכולים להיפגע בתאונות דומות ולקבל פיצויים שונים בתכלית, בהתאם להשלכותיהן של הפציעות על כל אחד מהם. 

הפסדי שכר בעבר

פיצוי בגין הכנסה שאבדה בתקופה שלאחר התאונה, בהתאם לנסיבות ולהוכחת ההפסד.

אובדן כושר השתכרות

כאשר הפגיעה עלולה להשפיע גם בעתיד על היכולת לעבוד ולהשתכר, תיבחן המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של הפציעה.

כאב וסבל

החוק קובע מנגנון ייחודי לחישוב הנזק הלא-ממוני בתאונות דרכים, המביא בחשבון בין היתר את הנכות הרפואית, הגיל וימי האשפוז של הנפגע.

עזרת הזולת

כאשר בעקבות התאונה נדרשת עזרה בפעולות שהנפגע ביצע קודם לכן בעצמו, עשויה להיות לכך משמעות כספית – גם כאשר חלק מהעזרה ניתן על ידי בני המשפחה.

הוצאות רפואיות ונסיעות

במקרים המתאימים ניתן לדרוש החזר בגין הוצאות הקשורות לפגיעה ושאינן מכוסות ממקור אחר. לכן חשוב לשמור קבלות ואסמכתאות – מנסיעות וחניה ועד טיפולים והוצאות רפואיות.

הפסדי זכויות סוציאליות ופנסיה

פגיעה בהשתכרות עשויה להשפיע גם על ההפרשות והזכויות הסוציאליות הנצברות לאורך שנות העבודה, ולכן יש להביא גם הפסדים אלה בחשבון.

מה כדאי לעשות לאחר תאונת דרכים

קבלו טיפול רפואי
תארו לרופא את מלוא התלונות והמגבלות שאתם חווים, לרבות נסיבות הפגיעה.
תעדו ושמרו מסמכים
פרטי התאונה, עדים, תמונות, תיעוד רפואי, אישור משטרה, דו"ח מד"א וקבלות.
המשיכו במעקב רפואי
כל עוד קיימות תלונות או מגבלות, המשיכו בטיפול והקפידו להמשיך בתיעוד.
בדקו זכויות נוספות
לרבות ביטוח לאומי, קרן פנסיה ופוליסות פרטיות, וכן האם מדובר בתאונת עבודה.
אל תמהרו לסגור את התביעה
כל עוד התמונה הרפואית והשלכותיה על החיים טרם התבהרו.
שולחן עבודה במשרד, ומבעד לחלון רכבים לאחר תאונת דרכים

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה


כאשר תאונת דרכים מוכרת גם כתאונת עבודה, עשויים להתנהל במקביל שני מסלולים: תביעה בגין נזקי הגוף מכוח ביטוח החובה ותביעה מול המוסד לביטוח לאומי.

חשוב להבין כי המסלולים אינם מנותקים זה מזה. החלטות שמתקבלות במסלול אחד עשויות להשפיע על האחר, לרבות בסוגיית גובה הנכות והפיצוי. זאת הסיבה שעליכם להבין אילו זכויות ומסלולים עומדים לרשותכם, וכיצד נכון לנהל ולתזמן את ההליכים ביניהם.

מענה מקצועי לשאלותיכם

שאלות נפוצות

ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות המשפטיות הנפוצות ביותר בתחום תאונות דרכים .

אחוזי הנכות הרפואית הם מרכיב חשוב בקביעת הפיצוי, אך אינם המרכיב היחידי. אותה נכות יכולה להשפיע באופן שונה לחלוטין על אנשים שונים, בהתאם בין היתר לגילם, למקצועם, להכנסתם, למסלול הקריירה שלהם ולהשפעת הפגיעה בפועל על יכולתם לעבוד ולהשתכר.

[להרחבה: אובדן כושר עבודה – כשהפגיעה הרפואית הופכת לפגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר]

נניח שטכנאי, נגר או מתקין נפגע בידו ונקבעה לו נכות רפואית לצמיתות. אחוזי הנכות הרפואית לבדם אינם מספרים בהכרח את מלוא הסיפור. אותה פגיעה יכולה להיות כמעט חסרת משמעות לעובד אחד – ולשנות את מסלול חייו המקצועיים של אחר. כך למשל, פגיעה קלה במיתרי הקול עשויה כמעט ולא להשפיע, אם בכלל, על כושר השתכרותו של אינסטלטור, בעוד שלזמר הדבר עלול לסמן את סוף קריירת השירה שלו.בדיוק לשם כך קיימת, בין היתר, תקנה 15. כאשר הנכות מונעת מהנפגע לחזור לעבודתו או לעיסוקו, וגרמה לירידה קבועה ומשמעותית בהכנסתו, ניתן בתנאים המתאימים להגדיל את דרגת הנכות לצמיתות עד מחצית מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה.
דוגמה מעשית
עובד כפיים שנפגע ברגלו ונקבעו לו 20% נכות לצמיתות, אך בעקבות הפגיעה אינו מסוגל עוד לחזור לעבודתו והכנסתו נפגעה באופן משמעותי, עשוי בתנאים המתאימים להיות זכאי להפעלת תקנה 15.
במקרה כזה ניתן להגדיל את דרגת הנכות שנקבעה לו עד מחצית – כלומר, בדוגמה זו מ-20% ועד ל-30%.המשמעות הכלכלית עשויה להיות ניכרת: הגדלה מ־20% ל־30% משמעה הגדלה של 50% בדרגת הנכות המזכה בקצבה.
בהתאם לשכרו של הנפגע ולמשך תקופת הזכאות, הפער המצטבר לאורך השנים עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.

לחשוב שהמעסיק דיווח, אז הכול מטופל
דיווח למעסיק אינו מחליף את מימוש הזכויות מול הביטוח הלאומי ואת בדיקת יתר המסלולים.

להסתפק בדמי הפגיעה
דמי הפגיעה עוסקים בתקופת אי-הכושר הראשונית. אם נותרה נכות, זה עשוי להיות רק השלב הראשון.  

לתת גרסאות שונות לאותה תאונה
"נתקלתי במכונה ונפלתי", "החלקתי על כתם שמן" או "איני זוכר כיצד זה קרה" הינם תיאורים שונים לנסיבותיו של אותו אירוע. אי-דיוקים בין הדיווח למעסיק, המסמך הרפואי וטופסי הביטוח הלאומי עלולים ליצור בהמשך קושי ראייתי ולסדוק את אמינותה של התביעה.

לחשוש שתביעה לביטוח הלאומי היא תביעה נגד המעסיק
עובדים רבים נמנעים ממימוש זכויותיהם מחשש שהדבר יפגע במעסיק ומכאן ביחסים עמו.

תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה מוגשת לביטוח הלאומי ואינה כשלעצמה תביעת נזיקין נגד המעסיק.
השאלה אם קיימת בנוסף עילת תביעה נגד המעסיק בשל התרשלות היא שאלה נפרדת, שיש לבחון בהתאם לנסיבות התאונה.

לחשוב שאם הביטוח הלאומי הכיר – אין עוד את מי לתבוע
הכרה אינה שוללת בהכרח תביעה נגד מי שאחראי ברשלנות לתאונה.

להתמקד רק בפציעה ולא במקצוע
בתאונת עבודה, השאלה מה אתם עושים למחייתכם יכולה להיות קריטית. פגיעה באצבע של פסנתרן, ביד של חשמלאי או בברך של מתקין אינה נבחנת רק לפי האבחנה הרפואית.

לחשוב שאם קיבלתי שכר באמצעות ימי מחלה – איני זכאי לדמי פגיעה
העובדה שבתקופת אי-הכושר המשכתם לקבל שכר מלא משום שנוצלו ימי מחלה אינה שוללת כשלעצמה את הזכאות לדמי פגיעה. ככל שמתקיימים תנאי הזכאות, דמי הפגיעה נועדו לכסות את תקופת אי-הכושר עקב הפגיעה בעבודה, והימים שבעדם משולמים דמי פגיעה אינם אמורים להיגרע ממכסת ימי המחלה שלכם.

קבלו טיפול רפואי בהתאם למצבכם וציינו שמדובר בפגיעה בעבודה תוך תיאור מדויק של נסיבותיה.דווחו למעסיק על התאונה ודאגו שנסיבות האירוע יתועדו בצורה מדויקת.שכיר שנפגע נדרש בדרך כלל לקבל מהמעסיק טופס בל/250 לצורך ההפניה לטיפול רפואי; לעצמאי קיים טופס בל/283.צלמו את מקום התאונה, הציוד או המפגע לפני שהם משתנים או מתוקנים, ככל שהדבר אפשרי ובטוח.שמרו פרטי עדים, בדקו אם היו מצלמות שתיעדו את האירוע, ואספו דוחות בטיחות, התכתבויות וכל מסמך הנוגע לאירוע.שמרו מסמכים רפואיים, אישורי אי-כושר, תלושי שכר וקבלות בגין הוצאות שהיו לכם עקב התאונה.אל תניחו שמימוש זכויותיכם מסתיים בקבלת דמי פגיעה. אם נותרה מגבלה בעקבות הפגיעה, יש לבחון בנוסף הגשת תביעה לנכות מעבודה – גם אם חזרתם לעבוד.

לא בהכרח. טופס בל/250 נועד להפנות עובד שכיר לקבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה, והוא אמור להינתן על ידי המעסיק. אולם סירוב של המעסיק לשתף פעולה אינו מקנה לו את הסמכות להכריע אם האירוע יוכר כתאונת עבודה, שכן ההחלטה בעניין זה היא של הביטוח הלאומי. כאשר המעסיק מסרב לחתום או חולק על נסיבות התאונה, חשוב לתעד את הפנייה אליו ולפעול להגשת התביעה לביטוח הלאומי תוך ציון המחלוקת והצגת הראיות לנסיבות הפגיעה.

התשובה תלויה במעמד הנפגע ובנסיבות. הולך רגל או נוסע תמים עשויים לקבל פיצוי מקרנית. אך מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה נמצא במצב משפטי מורכב יותר ועלול להיות משולל זכאות לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, קיימים חריגים, למשל במקרים מסוימים שבהם אדם נהג ברכב בהיתר ולא ידע, וגם לא היה סביר שיידע, שאין לרכב כיסוי ביטוחי. במקרים שבהם קרנית משלמת פיצוי, עשויה לעמוד לה בתנאים מסוימים זכות לחזור בתביעה אל הגורם האחראי להיעדר הביטוח.

אם  שני הרכבים המעורבים לא היו מבוטחים, ובהעדר זכאות לפיצויים מחברת הביטוח או מקרנית, ייתכן ותעמוד לנהג שאינו אשם בתאונה הזכות להגיש תביעה נזיקית רגילה.

בהחלט כן. פגיעות מסוימות עשויות להיות מוכרות כמחלת מקצוע או מכוח תורת המיקרוטראומה. כאן חשוב במיוחד להבין את סוג העבודה, הפעולות שבוצעו לאורך השנים, תדירותן, החשיפות והקשר הרפואי בינן לבין הפגיעה.

במקרים שבהם משולמים תגמולי ביטוח לאומי בגין אותה פגיעה ובמקביל מתנהלת תביעת נזיקין, עשויה להתעורר שאלת ניכוי התגמולים מהפיצוי. לכן לא נכון להסתכל על כל מסלול בנפרד, אלא חשוב להבין את התמונה המשפטית הכוללת בטרם מגבשים אסטרטגיה לניהול התיק.

התשובה תלויה במעמד הנפגע ובנסיבות. הולך רגל או נוסע תמים עשויים לקבל פיצוי מקרנית. אך מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה נמצא במצב משפטי מורכב יותר ועלול להיות משולל זכאות לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, קיימים חריגים, למשל במקרים מסוימים שבהם אדם נהג ברכב בהיתר ולא ידע, וגם לא היה סביר שיידע, שאין לרכב כיסוי ביטוחי. במקרים שבהם קרנית משלמת פיצוי, עשויה לעמוד לה בתנאים מסוימים זכות לחזור בתביעה אל הגורם האחראי להיעדר הביטוח.

אם  שני הרכבים המעורבים לא היו מבוטחים, ובהעדר זכאות לפיצויים מחברת הביטוח או מקרנית, ייתכן ותעמוד לנהג שאינו אשם בתאונה הזכות להגיש תביעה נזיקית רגילה.

נניח שטכנאי, נגר או מתקין נפגע בידו ונקבעה לו נכות רפואית לצמיתות. אחוזי הנכות הרפואית לבדם אינם מספרים בהכרח את מלוא הסיפור. אותה פגיעה יכולה להיות כמעט חסרת משמעות לעובד אחד – ולשנות את מסלול חייו המקצועיים של אחר. כך למשל, פגיעה קלה במיתרי הקול עשויה כמעט ולא להשפיע, אם בכלל, על כושר השתכרותו של אינסטלטור, בעוד שלזמר הדבר עלול לסמן את סוף קריירת השירה שלו.בדיוק לשם כך קיימת, בין היתר, תקנה 15. כאשר הנכות מונעת מהנפגע לחזור לעבודתו או לעיסוקו, וגרמה לירידה קבועה ומשמעותית בהכנסתו, ניתן בתנאים המתאימים להגדיל את דרגת הנכות לצמיתות עד מחצית מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה.
דוגמה מעשית
עובד כפיים שנפגע ברגלו ונקבעו לו 20% נכות לצמיתות, אך בעקבות הפגיעה אינו מסוגל עוד לחזור לעבודתו והכנסתו נפגעה באופן משמעותי, עשוי בתנאים המתאימים להיות זכאי להפעלת תקנה 15.
במקרה כזה ניתן להגדיל את דרגת הנכות שנקבעה לו עד מחצית – כלומר, בדוגמה זו מ-20% ועד ל-30%.המשמעות הכלכלית עשויה להיות ניכרת: הגדלה מ־20% ל־30% משמעה הגדלה של 50% בדרגת הנכות המזכה בקצבה.
בהתאם לשכרו של הנפגע ולמשך תקופת הזכאות, הפער המצטבר לאורך השנים עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.

לחשוב שהמעסיק דיווח, אז הכול מטופל
דיווח למעסיק אינו מחליף את מימוש הזכויות מול הביטוח הלאומי ואת בדיקת יתר המסלולים.

להסתפק בדמי הפגיעה
דמי הפגיעה עוסקים בתקופת אי-הכושר הראשונית. אם נותרה נכות, זה עשוי להיות רק השלב הראשון.  

לתת גרסאות שונות לאותה תאונה
"נתקלתי במכונה ונפלתי", "החלקתי על כתם שמן" או "איני זוכר כיצד זה קרה" הינם תיאורים שונים לנסיבותיו של אותו אירוע. אי-דיוקים בין הדיווח למעסיק, המסמך הרפואי וטופסי הביטוח הלאומי עלולים ליצור בהמשך קושי ראייתי ולסדוק את אמינותה של התביעה.

לחשוש שתביעה לביטוח הלאומי היא תביעה נגד המעסיק
עובדים רבים נמנעים ממימוש זכויותיהם מחשש שהדבר יפגע במעסיק ומכאן ביחסים עמו.

תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה מוגשת לביטוח הלאומי ואינה כשלעצמה תביעת נזיקין נגד המעסיק.
השאלה אם קיימת בנוסף עילת תביעה נגד המעסיק בשל התרשלות היא שאלה נפרדת, שיש לבחון בהתאם לנסיבות התאונה.

לחשוב שאם הביטוח הלאומי הכיר – אין עוד את מי לתבוע
הכרה אינה שוללת בהכרח תביעה נגד מי שאחראי ברשלנות לתאונה.

להתמקד רק בפציעה ולא במקצוע
בתאונת עבודה, השאלה מה אתם עושים למחייתכם יכולה להיות קריטית. פגיעה באצבע של פסנתרן, ביד של חשמלאי או בברך של מתקין אינה נבחנת רק לפי האבחנה הרפואית.

לחשוב שאם קיבלתי שכר באמצעות ימי מחלה – איני זכאי לדמי פגיעה
העובדה שבתקופת אי-הכושר המשכתם לקבל שכר מלא משום שנוצלו ימי מחלה אינה שוללת כשלעצמה את הזכאות לדמי פגיעה. ככל שמתקיימים תנאי הזכאות, דמי הפגיעה נועדו לכסות את תקופת אי-הכושר עקב הפגיעה בעבודה, והימים שבעדם משולמים דמי פגיעה אינם אמורים להיגרע ממכסת ימי המחלה שלכם.

קבלו טיפול רפואי בהתאם למצבכם וציינו שמדובר בפגיעה בעבודה תוך תיאור מדויק של נסיבותיה.דווחו למעסיק על התאונה ודאגו שנסיבות האירוע יתועדו בצורה מדויקת.שכיר שנפגע נדרש בדרך כלל לקבל מהמעסיק טופס בל/250 לצורך ההפניה לטיפול רפואי; לעצמאי קיים טופס בל/283.צלמו את מקום התאונה, הציוד או המפגע לפני שהם משתנים או מתוקנים, ככל שהדבר אפשרי ובטוח.שמרו פרטי עדים, בדקו אם היו מצלמות שתיעדו את האירוע, ואספו דוחות בטיחות, התכתבויות וכל מסמך הנוגע לאירוע.שמרו מסמכים רפואיים, אישורי אי-כושר, תלושי שכר וקבלות בגין הוצאות שהיו לכם עקב התאונה.אל תניחו שמימוש זכויותיכם מסתיים בקבלת דמי פגיעה. אם נותרה מגבלה בעקבות הפגיעה, יש לבחון בנוסף הגשת תביעה לנכות מעבודה – גם אם חזרתם לעבוד.

לא בהכרח. טופס בל/250 נועד להפנות עובד שכיר לקבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה, והוא אמור להינתן על ידי המעסיק. אולם סירוב של המעסיק לשתף פעולה אינו מקנה לו את הסמכות להכריע אם האירוע יוכר כתאונת עבודה, שכן ההחלטה בעניין זה היא של הביטוח הלאומי. כאשר המעסיק מסרב לחתום או חולק על נסיבות התאונה, חשוב לתעד את הפנייה אליו ולפעול להגשת התביעה לביטוח הלאומי תוך ציון המחלוקת והצגת הראיות לנסיבות הפגיעה.

התשובה תלויה במעמד הנפגע ובנסיבות. הולך רגל או נוסע תמים עשויים לקבל פיצוי מקרנית. אך מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה נמצא במצב משפטי מורכב יותר ועלול להיות משולל זכאות לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, קיימים חריגים, למשל במקרים מסוימים שבהם אדם נהג ברכב בהיתר ולא ידע, וגם לא היה סביר שיידע, שאין לרכב כיסוי ביטוחי. במקרים שבהם קרנית משלמת פיצוי, עשויה לעמוד לה בתנאים מסוימים זכות לחזור בתביעה אל הגורם האחראי להיעדר הביטוח.

אם  שני הרכבים המעורבים לא היו מבוטחים, ובהעדר זכאות לפיצויים מחברת הביטוח או מקרנית, ייתכן ותעמוד לנהג שאינו אשם בתאונה הזכות להגיש תביעה נזיקית רגילה.

בהחלט כן. פגיעות מסוימות עשויות להיות מוכרות כמחלת מקצוע או מכוח תורת המיקרוטראומה. כאן חשוב במיוחד להבין את סוג העבודה, הפעולות שבוצעו לאורך השנים, תדירותן, החשיפות והקשר הרפואי בינן לבין הפגיעה.

במקרים שבהם משולמים תגמולי ביטוח לאומי בגין אותה פגיעה ובמקביל מתנהלת תביעת נזיקין, עשויה להתעורר שאלת ניכוי התגמולים מהפיצוי. לכן לא נכון להסתכל על כל מסלול בנפרד, אלא חשוב להבין את התמונה המשפטית הכוללת בטרם מגבשים אסטרטגיה לניהול התיק.

במקרים המתאימים כן. במקרים שבהם הרכב הפוגע אינו ידוע, ניתן בתנאים המתאימים לתבוע את קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בתביעה כזו יש חשיבות מיוחדת לתיעוד התאונה ולפעולות שנעשו בניסיון סביר לאתר את הרכב הפוגע. 

תלוי כיצד אירעה התאונה. אופניים וקורקינטים חשמליים אינם נחשבים "רכב מנועי" לצורך חוק הפלת"ד; לכן רוכב שנפגע ממכונית עשוי להיות זכאי לפיצוי בדומה להולך רגל, בעוד שפגיעה של קורקינט בהולך רגל מתבררת במסלול משפטי נזיקי.

[להרחבה: תאונות קורקינטים ואופניים חשמליים – מי אחראי ומי מפצה?]

חוק הפלת"ד אינו נועד לפצות אדם שגרם לתאונה במתכוון. בנוסף, אירוע שבו נעשה שימוש ברכב במטרה לגרום נזק לגוף או לרכוש עשוי לצאת מלכתחילה מהגדרת "תאונת דרכים", בהתאם לנסיבות ולהגדרה שבחוק.

לא בהכרח. במקרים מסוימים עשויים להפחית מהפיצוי גם תגמולים שהנפגע יכול היה לקבל מהביטוח הלאומי אילו מימש את זכויותיו – מה שמכונה לעיתים "ניכוי רעיוני". לכן ויתור על המסלול בביטוח הלאומי עלול דווקא לפגוע בנפגע.

[למידע נוסף: תאונות עבודה וזכויות נפגעי עבודה] → קישור לעמוד הקיים.

 

זה אחד המאפיינים הייחודיים של תביעות פלת"ד: בתביעה המתנהלת בבית המשפט, הנפגע אינו מגיש חוות דעת רפואית פרטית מטעמו להוכחת הנכות. כאשר קיימת "ראשית ראיה" לנכות בתחום מסוים, ניתן לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו.

רוצים לדעת עוד?

נפגעתם בתאונת דרכים?

אחרי תאונה קל ללכת לאיבוד בין הטיפול הרפואי, חברת הביטוח, הביטוח הלאומי והמסמכים. התפקיד שלי כעורך דין המייצג נפגעי תאונות דרכים הוא לגבש את התמונה המלאה תוך בניית תשתית ראייתית, לזהות את מסלולי הזכאות ולנהל את התביעה עד לקבלת הפיצוי.

אני מטפל בתיק באופן אישי וישיר, מתחילתו ועד סופו.

נפגעתם בתאונת דרכים ואתם רוצים להבין מהן הזכויות העומדות לרשותכם וכיצד נכון לפעול – אני מזמין אתכם לפנות אליי.