תביעות רשלנות ונזקי גוף – לא רק התוצאה קובעת, אלא גם ובעיקר הדרך שהובילה אליה

אדם מחליק על רצפה רטובה בחנות; הולך רגל נופל בגלל מפגע במדרכה; אורח נפגע ממדרגה שבורה בבניין; לקוח נפצע ממתקן שלא תוחזק כראוי או ילד נפגע במקום שהיה אמור להיות בטוח עבורו.

בכל אחד מהמקרים הללו נגרם נזק – אולם עצם העובדה שנפגעתם אינה מוכיחה שמישהו אחר חייב לפצותכם.

לפיכך, בעת בחינת מקרה של נזק גוף, איני מסתפק בשאלה "מי אשם?", אלא בוחן מי היה צריך לצפות את הסיכון, מה היה עליו לעשות כדי למנוע אותו, האם התרשל במעשה או במחדל, האם התרשלותו גרמה לנזק – ואילו ראיות מאפשרות לי להוכיח זאת.

מתי פגיעה הופכת לתביעת רשלנות?


אחד ההבדלים החשובים בין תביעת רשלנות לבין תאונת דרכים הוא שבדרך כלל אין די בעצם קרות התאונה.

בתאונת דרכים חל, ככלל, הסדר מיוחד שאינו דורש מהנפגע להוכיח מי אשם בתאונה (אחריות מוחלטת). לעומת זאת, בתביעת רשלנות צריך בדרך כלל להוכיח אחריות. 

סעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח–1968, מעמידים בבסיס עוולת הרשלנות את התנהגותו של האדם הסביר ואת שאלת הצפיות: האם בנסיבות העניין היה על אדם סביר לצפות שהמעשה או המחדל עלולים לגרום לפגיעה.

באילו מקרים עשויה לקום אחריות לפגיעה?

תביעות רשלנות ונזקי גוף עשויות להתעורר במגוון רחב של נסיבות. בין היתר:

נפילה עקב מפגע במדרכה או במרחב הציבורי
בור, מרצפת שבורה, הפרש גבהים, מכסה פגום או מפגע אחר עשויים, בנסיבות מסוימות, להקים אחריות של הרשות המקומית או של גורם אחר האחראי למקום. [להמשך קריאה ↓ נפילה בגלל בור או מפגע במדרכה – מתי העירייה אחראית?]
נפילה בחנות, בקניון או בבית עסק
רצפה רטובה, מכשול במעבר, מדרגה בלתי צפויה או תחזוקה לקויה עשויים להקים אחריות, אך עצם התרחשות התאונה בבית העסק אינה מספיקה. [להמשך קריאה ↓ נפילה בחנות, קניון או בית עסק – מי אחראי?]
נפילה בבניין או בשטח משותף
בפגיעה בחדר מדרגות, חניון, לובי או שטח משותף עשויים להיות מעורבים בעל הנכס, נציגות הבית, חברת ניהול, חברת תחזוקה או קבלן. [להמשך קריאה ↓ נפילה בבניין או בשטח משותף – מי אחראי?]
פגיעה במקום בילוי, נופש או פעילות גופנית
בריכה, מלון, חדר כושר, פארק שעשועים או אטרקציה אינם אחראים לכל פציעה, אך על המפעיל לנקוט אמצעי בטיחות סבירים מפני סיכונים שהיה עליו לצפות ולמנוע.
פגיעה מחפץ או ממתקן
מדף שקורס, זכוכית שנשברת, ציוד פגום או מתקן שלא תוחזק כראוי עשויים לעורר שאלת אחריות של מי שהתקין, החזיק, תחזק, שיווק או מכר אותם.
בוחן גם את הנזק – לא רק את הרשלנות
עלי לבחון למה גרמה ההתרשלות בפועל: נכות, טיפולים נוספים, אובדן הכנסה וכושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות, כאב וסבל והשלכות עתידיות.

הראיות עלולות להיעלם הרבה לפני שהנזק מתברר


בתביעות רשלנות, הזמן שחולף לאחר התאונה עלול להשפיע על היכולת להוכיח כיצד זו התרחשה. מפגעים לרוב נעלמים: רצפה רטובה מתייבשת או מנוגבת, בור חשוף מכוסה, מדרגה שבורה מתוקנת, מתקן פגום מוחלף, תיעוד ממצלמות אבטחה נמחק ועדים שהיו במקום ממשיכים בדרכם.

הטיפול הרפואי הוא כמובן הדבר הראשון והחשוב ביותר לאחר פגיעה. אולם לצד התיעוד הרפואי, חשוב ככל שניתן לתעד גם את מה שגרם לה. 

לכן, ככל שהמצב מאפשר, רצוי לצלם את המפגע וסביבתו, לקבל פרטי עדים שנכחו במקום, לדווח על האירוע לגורם האחראי ולבקש בהקדם לשמור תיעוד רלוונטי ממצלמות אבטחה.

לעיתים ההבדל בין תיק שניתן להוכיח לבין גרסה שעומדת מול גרסה טמון בתמונה אחת שצולמה בזמן.

כשגם לתובע יש חלק באחריות לתאונה

אחת מטענות ההגנה הנפוצות בתביעות רשלנות היא שהנפגע עצמו לא נזהר מספיק.

סעיף 68 לפקודת הנזיקין עוסק באשם תורם. משמעותו המעשית היא שגם כאשר הנתבע התרשל, בית המשפט יכול לבחון האם התנהגותו של הנפגע תרמה לנזק ולהפחית בהתאם את גובה הפיצוי.

קיומו של אשם תורם אינו שולל בהכרח את התביעה. במקרים רבים משמעותו היא חלוקת האחריות והפחתת הפיצוי בהתאם לחלקו של הנפגע בגרימת הנזק.

אותה פגיעה רפואית יכולה לגרום לנכות תפקודית שונה לחלוטין

בתביעת נזקי גוף, לא די בהוכחת הפגיעה הרפואית ואחוזי הנכות הרפואית שנקבעים לצידה. אותה פציעה עשויה להשפיע על אנשים שונים באופן שונה לחלוטין מבחינה תפקודית.

זו הסיבה שבתביעות נזקי גוף אחוזי הנכות הרפואית הם נתון חשוב, אך אינם חזות הכל. יש לבחון כיצד הפגיעה משפיעה בפועל על יכולתו של הנפגע לעבוד ולהשתכר, על תפקודו ועצמאותו ועל השלכותיה של הפציעה על חיי היומיום שלו.

אובדן כושר עבודה – כשהפגיעה הרפואית הופכת לפגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר.

איזה פיצוי ניתן לקבל?

מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא, ככל שניתן, להעמיד את הנפגע במצב שבו היה אלמלא אירעה העוולה. הפיצוי אינו נקבע רק לפי עצם הפגיעה או אחוזי הנכות, אלא לפי מכלול הנזקים וההשלכות שנגרמו לנפגע. 

בהתאם לנסיבות ניתן לתבוע, בין היתר:

מאחורי הנתבע עשויה לעמוד חברת ביטוח

אדם שנפגע בחנות, בבית של מכר, בבניין מגורים או בבית עסק עשוי להסס לפני הגשת תביעה. לעיתים מדובר באדם שהוא מכיר ומכבד, והחשש הוא שהפיצוי ישולם מכיסו של בעל העסק או בעל הנכס ויגרום לו נזק כלכלי.

אלא שבמקרים רבים קיימת פוליסת ביטוח אחריות שנועדה בדיוק למצבים כאלה. ככל שהאירוע מכוסה בפוליסה וקיימת אחריות לפגיעה, חברת הביטוח עשויה לשאת בתשלום הפיצוי בהתאם לתנאי הכיסוי הביטוחי.

מרגע שנמסרת הודעה על התאונה עשויים להיכנס לתמונה אנשי מקצוע מטעם חברת הביטוח, לבחון את נסיבות האירוע, לאסוף מידע וראיות ולגבש עמדה ביחס לאחריות ולגובה הנזק. לכן הנפגע אינו תמיד מתמודד רק מול האדם או העסק שבו אירעה התאונה, אלא מול מערכת מקצועית שמטרתה להתגונן מפני התביעה.

מענה מקצועי לשאלותיכם

שאלות נפוצות

ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות המשפטיות הנפוצות ביותר בתחום תאונות העבודה ומימוש הזכויות מול הביטוח הלאומי והמעסיק.

כן. היעדר עדים חיצוניים עשוי להקשות על הוכחת נסיבות האירוע, אך אינו שולל את התביעה. ניתן לבחון תמונות, מצלמות אבטחה, דו"ח אירוע, תיעוד רפואי, מסמכים שנערכו בזמן אמת וראיות נוספות.
לא בהכרח. עצם התיקון לאחר האירוע אינו מכריע כשלעצמו את שאלת האחריות. יש לבחון את מאפייני המפגע, האם היה על הנתבע לאתרו ומה היה סביר לעשות כדי למנוע את הפגיעה.
כן. בנסיבות מסוימות, העובדה שהנפגע אינו יודע מהו הכשל המדויק שגרם לתאונה אינה שוללת אפשרות להוכיח רשלנות, ולעיתים הדין אף מאפשר להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע. [להרחבה: כשהנפגע אינו יכול לדעת מה גרם לתאונה – "הדבר מעיד על עצמו" ונזק ראייתי]
עצם ההשתתפות בפעילות הכרוכה בסיכון, כדוגמת רפטינג, אינה משמעה קבלת כל סיכון אפשרי. יש להבחין בין סיכון טבעי וסביר של הפעילות לבין פגיעה שנגרמה, למשל, מציוד פגום, תחזוקה לקויה או אי-נקיטת אמצעי בטיחות סבירים.
ייתכן ששניהם. אותו אירוע עשוי להקים זכויות מול המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ובמקביל עילת תביעה נגד גורם שלישי שאחראי לפגיעה. מאחר שההליכים עשויים להשפיע זה על זה, חשוב לבחון אותם כחלק מתמונה אחת כוללת ולא כשתי תביעות נפרדות לחלוטין. [להמשך קריאה ↓ תאונות עבודה]
סוף מעשה במחשבה תחילה – כתב ויתור וסילוק נועד, ככלל, להביא לסיום התביעה בהתאם לתנאיו. לפני חתימה חשוב להבין על אילו זכויות מוותרים. הצעה מפתה עלולה להתברר כטעות קשה בהמשך, ולכן מומלץ מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי בעניין.
כן. גם פגיעה שאינה מותירה נכות צמיתה עשויה לגרום לכאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות נוספות. היעדר נכות קבועה אינו אומר שלא נגרם נזק בר-פיצוי.
כן. לעיתים מספר גורמים היו אחראים ליצירת הסיכון, לתחזוקת המקום או למניעת הפגיעה, והאחריות לנזק עשויה להתחלק ביניהם.

לא בהכרח. היעדר שלט עשוי להיות רלוונטי, אך האחריות נקבעת לפי מכלול הנסיבות, ובהן מאפייני הסיכון ואמצעי הזהירות שהיה סביר לנקוט.

רוצים לדעת עוד?

נפגעתם בתאונה שעשויה הייתה להימנע?

לא כל פגיעה מקימה תביעת רשלנות, ולא בכל מקרה שבו נגרם נזק ניתן להטיל אחריות על אדם או גוף אחר. אולם כאשר הפגיעה נגרמה מסיכון שהיה ניתן לצפות ולמנוע, חשוב לבחון את המקרה בזמן ובאופן יסודי.

בתביעת נזקי גוף, אני מבקש לחבר בין שלושה רכיבים מרכזיים: מה התרחש, מי נושא באחריות ומהו הנזק שנגרם. רק החיבור ביניהם מאפשר להעריך אם קיימת עילת תביעה וכיצד נכון לפעול למיצוי הזכויות.

בנוסף, איני מתנגד לפשרות, אך כאשר מונחת לפניי הצעת פשרה אני בוחן אותה היטב. לצד השאלה מה מוצע ללקוח, אני מתמקד גם – ובעיקר – בשאלה מה נלקח ממנו בתמורה.

נפגעתם ואתם מתלבטים אם להגיש תביעה או אולי לקבל הצעת פשרה שהוצעה לכם – אני מזמין אתכם להתייעץ איתי לפני שתקבלו החלטה.