אדם יוצא בבוקר לעבודה, נפגע בתאונת דרכים ובין רגע מוצא את עצמו מתנהל מול מספר מערכות שונות, לרבות: חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, מקום עבודתו, הביטוח הלאומי ולעיתים גם קרנית, קרן הפנסיה וביטוח פרטי.
השאלה המתבקשת היא את מי בכלל תובעים?
במקרים רבים התשובה אינה "או–או", אלא "גם וגם". אותה תאונה עשויה להקים יותר ממסלול זכאות אחד, והאתגר אינו רק לדעת למי ניתן לפנות, אלא להבין כיצד המסלולים השונים משתלבים ומשפיעים האחד על השני. זו בדיוק הסיבה שתאונת דרכים במסגרת העבודה, מחייבת לעיתים ראייה רחבה יותר מתאונת דרכים רגילה.
התשובה בקצרה
תאונת דרכים במסגרת העבודה, בדרך לעבודה או ממנה עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה. במקרה כזה ייתכן שתעמוד לנפגע תביעת נזקי גוף במסגרת תאונת הדרכים מול חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה או, במקרים המתאימים, מול "קרנית" – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שנועדה לתת מענה במצבים מסוימים שבהם אין מבטח שניתן להיפרע ממנו. במקביל, עשויות לעמוד לנפגע זכויות כנפגע עבודה מול הביטוח הלאומי. בנוסף, כדאי לבדוק זכויות מכוח קרן הפנסיה ו/או ביטוח פרטי, ככל שקיימים.
עוד על קרנית במאמר "פגע וברח – מי מפצה כשהנהג הפוגע לא ידוע?"
ראשית, מתי תאונת דרכים תיחשב לתאונת עבודה?
תאונת דרכים עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה כאשר היא אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה – למשל במהלך נסיעה במסגרת התפקיד, בדרך לפגישה מקצועית, בין אתרי עבודה או במסגרת ביצוע משימה עבור המעסיק. בנוסף, גם תאונת דרכים שאירעה בדרך ממקום המגורים לעבודה או בדרך מהעבודה חזרה הביתה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה.
עם זאת, לא כל תאונה שאירעה בזמן הנסיעה לעבודה או ממנה תוכר באופן אוטומטי. ככלל, נדרש קשר בין הנסיעה לבין העבודה, וסטייה של ממש מהדרך המקובלת לצורך מטרה פרטית עלולה לנתק את הקשר לעבודה ולשלול את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. לצד זאת, הדין מכיר בנסיבות ובחריגים מסוימים שבהם גם סטייה מהדרך לא בהכרח תשלול את ההכרה, ולכן יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. למשל, עובד שנפגע בעת ששטף למעסיקו את הרכב הוכר כנפגע עבודה, שכן המעסיק ביקש ממנו לעשות זאת. מנגד, עובד שהקפיץ עובד אחר לביתו בעת סיום העבודה והיה מעורב בתאונת דרכים, לא הוכר כנפגע עבודה, שכן הוא סטה מהדרך לביתו. שתי הדוגמאות הללו מהוות רק קצה קצהה של המורכבות הפסיקתית בעניין.
המשמעות חשובה: תאונה המוכרת הן כתאונת דרכים והן כתאונת עבודה עשויה להקים לנפגע שני מסלולי זכויות מקבילים – תביעת נזקי גוף במסגרת תאונת הדרכים וזכויות כנפגע עבודה מול הביטוח הלאומי. לכן חשוב לזהות כבר בתחילת הדרך שמדובר באירוע שעשוי להקים יותר ממסלול זכאות אחד.
האם הזכאות הכפולה מבטאת גם פיצוי כפול?
לא. קיומם של מספר מסלולי זכאות אינו אומר שהנפגע יקבל פיצוי מלא ונפרד מכל אחד מהם; בין התשלומים קיימים יחסי גומלין, כפי שנראה מיד.
כיצד התשלום מהביטוח הלאומי משפיע על הפיצוי מחברת הביטוח?
כאשר אותה תאונה מוכרת גם כתאונת עבודה וגם כתאונת דרכים, התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי אינם מתקיימים בחלל נפרד מתביעת ביטוח החובה. במקרים המתאימים, תגמולים שכבר שולמו או שישולמו לנפגע עשויים להיות מובאים בחשבון במסגרת חישוב הפיצוי מחברת הביטוח.
לכן מחד, אין לראות בשתי התביעות שני "כיסים" נפרדים שמהם מקבלים פיצוי מלא על אותו הנזק. מאידך, גם אין להסיק מכך שכדאי לוותר על אחד המסלולים. להפך: מיצוי נכון של הזכויות מול הביטוח הלאומי הוא חלק מניהול התיק בכללותו.
גם סדר הפעולות והעיתוי עשויים להיות חשובים. במקרים מסוימים, לקביעה רפואית שניתנה במסגרת הליך של הביטוח הלאומי עשויה להיות משמעות גם לגבי התביעה בגין תאונת הדרכים. לכן ועדה רפואית בביטוח הלאומי אינה בהכרח שלב טכני ששייך רק למסלול אחד.
המשמעות המעשית פשוטה: כאשר התאונה שייכת לשני העולמות, כדאי לנהל את ההליך מראש כתיק אחד בעל כמה מסלולים, ולא כשתי תביעות מנותקות זו מזו, או חמור מכך לוותר על אחד המסלולים.
נפגעת בתאונה – מה כדאי לעשות כבר בתחילת הדרך?
ראשית, חשוב שהמסמכים הרפואיים, דו"חות משטרתיים וכל מסמך תיעודי אחר ישקפו באופן מדויק את נסיבות התאונה. אם היא אירעה במהלך העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה, כדאי שהדבר יצוין בתיעוד הרפואי ובמסמכים הרלוונטיים.
שנית, שמרו את כל המסמכים הקשורים לאירוע: תיעוד רפואי, אישורי מחלה, תלושי שכר, מסמכים ממקום העבודה, טפסים שהוגשו לביטוח הלאומי והתכתבויות עם חברת הביטוח.
שלישית, הקפידו על דיוק ועקביות. אין צורך "לדקלם גרסה", אך כן חשוב שכל מסמך יתאר נכונה את מה שאירע. סתירה מקרית בין טופס לביטוח הלאומי, מסמך רפואי והודעה לחברת הביטוח עלולה ליצור מחלוקת שלא הייתה קיימת אילו הדברים תועדו בצורה מסודרת מלכתחילה.
ומה לגבי קרן הפנסיה או ביטוח אובדן כושר עבודה?
כאשר הפציעה משמעותית ופוגעת לאורך זמן ביכולת לעבוד ולהשתכר, ייתכן שכדאי לבדוק שכבה נוספת של זכויות.
קרן פנסיה עשויה לכלול כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, ובמקרים מסוימים קיימת גם פוליסה פרטית רלוונטית. הזכאות תלויה בתנאי הכיסוי, במצב הרפואי ובהשפעתו על יכולת העבודה.
עצם קיומו של מסלול נוסף מצדיק בדיקה, במיוחד כאשר הנפגע צפוי להיעדר מעבודתו לתקופה ארוכה או כאשר קיימת פגיעה מתמשכת בכושר ההשתכרות.
דוגמה: תאונה אחת, כמה מסלולים
נניח שעובד נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, שובר את רגלו ונעדר מעבודתו במשך ארבעה חודשים. בתיק כזה ייתכן שבמקביל תתנהל תביעה מול מבטח החובה בגין נזקי הגוף, תביעה מול הביטוח הלאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה, ובמקרה של פגיעה משמעותית ומתמשכת בכושר העבודה – גם בדיקה של זכויות מכוח קרן הפנסיה או פוליסה פרטית.
הדוגמה ממחישה מדוע אין די לשאול "את מי תובעים?", אלא חשוב מכך, "אילו זכויות עשויות לקום מאותו אירוע וכיצד נכון לנהל את המסלולים במקביל?".
האם אפשר לנהל את ההליכים לבד?
את רוב הטפסים אפשר כמובן להגיש באופן עצמאי.
הקושי מתחיל כאשר צריך להבין אם אירוע מסוים אכן נחשב תאונת עבודה, כיצד משפיעים התשלומים מהביטוח הלאומי על תביעת הביטוח, מה משמעותה של קביעת נכות במסלול אחד, והאם קיימות זכויות נוספות בקרן הפנסיה או בפוליסה פרטית.
במקרים כאלה, תפקידו של עורך הדין אינו רק למלא טפסים אלא למפות את התמונה הכוללת ולגבש אסטרטגיה לניהול נקודות המפגש בין המסלולים השונים, במטרה למצות באופן מיטבי את זכויותיו של הנפגע.
תאונת הדרכים שלכם אירעה במסגרת העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה?
כדאי לבדוק כבר בתחילת הדרך האם מדובר גם בתאונת עבודה ומהם המסלולים הנוספים שעשויים לעמוד לרשותכם.
