אחת החוויות המתסכלות ביותר לאחר תאונת דרכים היא לגלות שהנהג שפגע בכם פשוט נעלם. הנפגע נשאר עם הכאב, הטיפולים והנזק – אבל מבלי לדעת את זהותו של הנהג הפוגע, את פרטי רכבו ולעיתים גם מבלי לדעת כלל אל מי ניתן לפנות לקבלת פיצוי.
השאלה שעולה כמעט מיד היא: אם אין נהג שאפשר לתבוע – האם אישאר בלי פיצוי?
התשובה היא: לא בהכרח.
הדין בישראל כולל מנגנון שנועד לתת מענה גם למצבים שכאלה. אלא שבתאונת פגע וברח, לפעולות שנעשות בסמוך לתאונה עשויה להיות חשיבות קריטית, משום שראיות שיכולות לסייע בבירור האירוע ובאיתור הרכב הפוגע עלולות להיעלם במהירות, ומכאן גם לחבל בסיכויו של הנפגע לקבל פיצויים, כפי שיוסבר בהמשך.
גם כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע, ייתכן שניתן יהיה לקבל פיצוי בגין נזקי גוף באמצעות קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. עם זאת, הזכאות אינה אוטומטית, ובמקרה של תאונת פגע וברח יש חשיבות רבה לתיעוד האירוע ולנקיטת פעולות סבירות בניסיון לאתר את הנהג הפוגע ורכבו.
הכירו את קרנית
קרנית היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975 (חוק הפלת"ד), קובע שורה של מצבים שבהם הקרן תפצה נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה, אך אינו יכול לקבל את הפיצוי ממבטח כלשהו. אחד המקרים המובהקים המנויים בחוק הוא מצב שבו הנהג הפוגע אינו ידוע – מצב המאפיין, בין היתר, תאונות פגע וברח.
כלומר, העובדה שהרכב שפגע בכם נעלם מהזירה אינה בהכרח סותמת את הגולל על אפשרותכם לקבלת פיצויים. מנגד, אין פירוש הדבר שכל אירוע שבו זהות הנהג הפוגע או רכבו אינן ידועות הופך אוטומטית לתביעה נגד קרנית.
מתי ניתן לתבוע את קרנית בתאונת פגע וברח?
במקרה של פגע וברח יש לבחון מספר תנאים מרכזיים: ראשית, האירוע צריך להיכנס לגדר "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד והנפגע צריך להיות זכאי לפיצוי מכוח חוק זה. שנית, זהות הנהג הפוגע אינה ידועה באופן שאינו מאפשר לנפגע להיפרע ממבטח. שלישית, הפסיקה בוחנת האם בנסיבות המקרה פעל הנפגע בשקידה סבירה בניסיון לאתר את הנהג הפוגע ורכבו.
אין פירוש הדבר שנפגע שנלקח באמבולנס לבית החולים נדרש לפתוח מיד בחקירה פרטית. השאלה מהי "שקידה סבירה" נבחנת בהתאם לנסיבות התאונה, מצבו של הנפגע והאפשרויות המעשיות שעמדו לרשותו לאיתור הנהג.
בהתקיים התנאים הנדרשים, עשויה לקום לנפגע עילת תביעה נגד קרנית בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.
חשיבותם של התיעוד והדיווח
בתאונת פגע וברח יש חשיבות רבה לתיעוד מסודר של האירוע ולדיווח למשטרה בסמוך ככל האפשר לתאונה. מעבר לחובות הדיווח הקבועות בדין בהתאם לנסיבות, פנייה למשטרה עשויה לסייע בתיעוד עצם התרחשות התאונה ונסיבותיה, ולעיתים גם באיתור הנהג והרכב הפוגע.
בנוסף, בדומה לכל תאונת דרכים אחרת, חשוב שהתיעוד הרפואי ישקף באופן מדויק כיצד אירעה הפגיעה. אם נפגעתם מרכב שנמלט מהמקום, כדאי שהדבר יקבל ביטוי כבר במסמכים הרפואיים הראשונים. תיעוד בזמן אמת ורצף רפואי מסודר עשויים להיות קריטיים להמשך בירור התביעה.
מה כדאי לעשות מיד לאחר תאונת פגע וברח?
לאחר שדאגתם לקבלת טיפול רפואי הולם בהתאם למצבכם, חשוב להקפיד על שימור המידע והמסמכים המצויים ברשותכם, וכן לנסות ולתעד בהקדם האפשרי מידע שטרם נמצא בידיכם ושעשוי לסייע באיתורם של הנהג הפוגע ורכבו. כאן יהיה עליכם לברר: האם היו עדים לתאונה, והאם מישהו הספיק לרשום את מספר הרכב, במלואו או בחלקו? האם ניתן לזהות את סוג הרכב, צבעו או כיוון נסיעתו? והאם קיימות בסביבה מצלמות של בתי עסק, בנייני מגורים, חניונים או מצלמות דרך של כלי רכב אחרים?
גם אם לא הצלחתם לשים ידכם על מספרו של הרכב הפוגע, אין פירוש הדבר בהכרח שאבדו סיכוייכם לקבל פיצוי. אולם הזמן עלול להיות גורם משמעותי. כך למשל, צילומים נמחקים, עדים עוזבים את זירת האירוע והזיכרון מיטשטש. לכן כדאי לפעול בהקדם להשגתן ושימורן של הראיות הזמינות. אם מצבכם הרפואי אינו מאפשר זאת, ניתן להיעזר בבני משפחה או באנשים אחרים מטעמכם.
האם קרנית משלמת בכל מקרה שאין בו ביטוח חובה?
ממש לא. חשוב להימנע מטעות נפוצה שלפיה קרנית היא מעין "חברת הביטוח" של כל רכב שלא היה מבוטח בביטוח חובה. סעיף 12 לחוק הפלת"ד אמנם קובע מקרים שבהם קרנית תפצה נפגע שאין בידו להיפרע ממבטח, אולם החוק קובע גם מקרים שבהם הנפגע עצמו אינו זכאי לפיצוי.
כך למשל, סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד שולל, ככלל, את הזכאות לפיצויים ממי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב. לכן יש הבדל מהותי בין הולך רגל שנפגע מרכב לא מבוטח, שעשויה לעמוד לו תביעה נגד קרנית, לבין בעל רכב שבחר לנהוג ברכבו כשהוא ללא ביטוח חובה ביודעין – אשר ככלל לא יהיה זכאי לפיצוי מקרנית.
אלא שגם לכלל זה קיים חריג חשוב. סעיף 7א לחוק הפלת"ד קובע כי מי שנהג ברכב בהיתר מבעליו או מהמחזיק בו, מבלי שידע כי הרכב אינו מבוטח ובנסיבות שבהן גם לא היה סביר שיידע זאת, עשוי להיות זכאי לפיצוי מקרנית. כך למשל, עובד שנשלח במסגרת עבודתו לנהוג ברכב של מעסיקו וגילה רק לאחר התאונה כי הרכב לא היה מבוטח, אינו נמצא בהכרח באותו מצב משפטי כמו בעל רכב שבחר לנהוג ברכבו ללא ביטוח.
לכן, בתאונת דרכים, אין להסתפק בבירור דבר קיומו של ביטוח חובה, אלא ראוי לברר פרטים נוספים כגון: מי נפגע בתאונה, מי נהג ברכב, למי היה שייך הרכב, האם הנהיגה נעשתה בהיתר, והאם הנהג ידע – או צריך היה לדעת – שאין כיסוי ביטוחי?
לפיכך, היעדר ביטוח חובה הוא תחילתה של הבדיקה, ולא המסקנה המשפטית.
ומה לגבי פגיעת קורקינט או אופניים חשמליים או היפגעות במהלך הרכיבה עליהם?
כאן יש חשיבות מיוחדת להגדרה המשפטית של כלי הרכב המעורב בתאונה. בית המשפט העליון קבע בע"א 7023/19, ברע"א 7451/19 ורע"א 8051/19 בעניין אסולין, כי אופניים חשמליים תקניים אינם נחשבים "רכב מנועי" לעניין חוק הפלת"ד. לקביעה זו משמעות מעשית רבה. רוכב אופניים חשמליים אינו נדרש לערוך בגינם ביטוח חובה, וכאשר הוא נפגע מרכב מנועי, מעמדו לצורך חוק הפלת"ד הוא כשל הולך רגל שנפגע מהרכב.
גם קורקינטים חשמליים אינם נחשבים, ככלל, "רכב מנועי" לעניין חוק הפלת"ד ואינם מחויבים בביטוח חובה. סוגיית הקורקינט נדונה בפסיקה עוד קודם לעניין אסולין. בע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן קבע בית המשפט העליון כי הקורקינט שנדון שם אינו "רכב מנועי" לעניין חוק הפלת"ד. אמנם אותו פסק דין עסק בקורקינט בעל מאפיינים שונים מהקורקינטים החשמליים התקניים הנפוצים כיום, ולכן אין לייחס לו לבדו הכרעה גורפת לגבי כל כלי חשמלי; ואולם גם בפסק הדין בעניין אסולין התייחס בית המשפט למציאות המשפטית הנוגעת לקורקינטים חשמליים, ובפועל כלים אלה אינם כפופים למשטר ביטוח החובה של רכב מנועי.
להבחנה זו יש משמעות מעשית דו-כיוונית. כאשר הולך רגל נפגע מאופניים או מקורקינט חשמלי, פגיעה שכזאת אינה מקימה תביעה לפי חוק הפלת"ד, ובכלל זה תביעה נגד קרנית; ככל שקיימת אחריות מצד הרוכב, ניתן לבחון הגשת תביעה נזיקית כנגדו. לעומת זאת, כאשר רוכב אופניים או קורקינט חשמלי נפגע מרכב מנועי ההתייחסות אליו בהתאם לחוק הפלת"ד ולפסיקה תהיה כאל הולך רגל שנפגע מרכב. לפיכך, אם הרכב הפוגע מבוטח וזהויות הנהג ורכבו ידועות, ניתן לתבוע את מבטחת החובה; ואם מדובר בתאונת פגע וברח שבה לא ניתן לאתר את הנהג ורכבו, או במקרה מתאים אחר שבו הרכב הפוגע ידוע אך לא מבוטח, עשויה לקום תביעה נגד קרנית, בכפוף להתקיימות התנאים הקבועים בדין.
נפגעתם בתאונת פגע וברח?
גם כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע, ייתכן שקיימת דרך לקבל פיצוי. כדאי לבדוק בהקדם את נסיבות התאונה, אילו אפשרויות קיימות לאיתור הרכב והנהג הפוגע והאם מתקיימים התנאים לפנייה לקרנית.
נפגעתם בתאונת פגע וברח?
גם כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע, ייתכן שקיימת דרך לקבל פיצוי. כדאי לבדוק בהקדם את נסיבות התאונה, אילו אפשרויות קיימות לאיתור הרכב והנהג הפוגע והאם מתקיימים התנאים לפנייה לקרנית.
